"מה שלא הורג, מחשל". ניטשה

מחקר משנת 2010 תומך במה שניטשה הגה עוד לפני יותר ממאה שנה.

אנשים שחוו קשיים בחייהם, אולי לא שמחים יותר כשהם חווים קושי (וביננו, מי יכול להרגיש אושר רגעי ברגע קשה?). אך בקפיצה לעתיד, אנשים "עשירי-עבר" אלו, ידעו לזהות ולנצור יותר רגעים יפים בחייהם.

אני חושבת שציטוטו של ניטשה "מה שלא הורג, מחשל", יפהפה, נכון, ומורכב. מורכב כל כך, עד שהאנושות גזרה ממנו עוד כל מיני תובנות שלא בהכרח התכוון אליהן המשורר.

למה הכוונה?

לא רק דרך פיצוח אתגרים אנו נהיים חזקים יותר. לא.

לפעמים גם צריך לדעת על איזה אתגר חתום שמנו, ועל איזה לא. לפעמים גם צריך להרגיש את הטיימינג של האתגר.

ולפעמים פשוט צריך להרגיש.

לא לכל אתגר מותאם פתרון. לא כל אתגר יוליד ניצחון.

לא כל אתגר מזמן הצלחה. לא כל אתגר יוליד מלחמה.

לא כל אתגר שייך לחיינו. לא כל אתגר יגשים חלומנו.

יש אתגרים שנולדים רק כדי להפגיש אותנו עם עצמנו.

יש אתגרים שנולדים רק כדי שנבהה בהם ונמשיך בחיינו.

יש אתגרים שנולדים כי פשוט ככה, הם קורים.

יש אתגרים שנולדים, כדי להשאיר אותנו תוהים.

אז כשאנו פוגשים אתגר,

זקפו קומה, אמרו שלום, ברוך הבא.

ואז חשבו, בקול/בשקט, האם הוזמן למסיבה.