אומנות או לא להיות

אומנות היא לא זכות. היא לא שפה שנייה, שגם בלעדיה כנראה תסתדר. אומנות היא שפה בסיסית, ראשונית, היא מעבר לשפת אם. אומנות היא שפה אוניברסלית, ויחד עם זאת אינדיבידואלית.
היא צורך בסיסי לקיום התפתחות הנפש, המוח, צורך בסיסי לביטוי, ולחוויה אנושית.
ודווקא בימים מאתגרים אלו, נראה כי אנשי האומנות ויצירות האומנות נדחקים הצידה, אל שולי החברה, ובכך שולי האנושות. דווקא בימים אלו, אשמח להביא את נקודת מבטי ולומר, שאומנות היא האנושות במיטבה, ולא ניתן יהיה לדחוקה.

מחקר נורווגי מצא כי אנשים אשר משתתפים בחוויות אומנות תרבותיות, כמו יצירת אומנות, או שמיעת קונצרט, או ביקור במוזיאון, דיווחו על בריאות פיזית גבוהה יותר, שביעות רצון מהחיים גבוהה יותר, ופחות סימפטומים של חרדה ודיכאון באופן משמעותי.

כמו המחקר הזה, יש עוד המון מחקרים שמצביעים בדיוק על זה, אומנות היא אנושות.
ואנושות במיטבה חוגגת גם בקושי ובאתגר, את חיותה.

לימים רגועים יותר עבור כולנו, ובפרט עבור אנשי השפה הבסיסית, אומנות.