"עבריינית היא זו השבויה בעברה"
זהו לא פוסט קורונה. או שכן🤷🏼♀️ הרי הנפש שלנו קשורה לעולם ולמה שקורה בו...
הפעם החלטתי לספר לכם הברקה של נערה שהיתה מטופלת שלי.
דיברנו על העבר ועל אנשים שכל הזמן חושבים על העבר ומאפשרים לעבר לקבוע את ההווה שלהם, והיא בגאונות שכזו, וגם בתמימות, יצאה בהברקה ואמרה לי ״אפשר לקרוא לאנשים שתלויים בעבר, עבריינים. כי הם כאילו אנשי-עבר״.
והיא אפילו לא התכוונה למילה עבריינים במשמעותה כפושעים.
בום 💥
"עבריינית היא זו השבויה בעברה"!
זה גרם לי לחשוב על כל האנשים השקועים בעבר, ולא בכדי להבינו ולשחררו, אלא כדי להסתבך בו כאילו היה מסטיק בתלתלים.
בתקופה הזו, בה אנו נוטים לחשוב יותר, בין אם מדובר בדקות גנובות מול החדשות בלילה, או דקת הביניים שלפני שממש מתעוררים, חשוב לזכור לא להיות עבריינים לעצמנו. גם לא להיות הסוהרים. מה עלינו להיות? אנו. בדיוק כפי שאנו היום, בדקה זו ממש.
שאלה שעוזרת לנו למקד את עצמנו בהווה הרגשי, היא ״איך אני מרגיש/ה עכשיו?״. אני מפנה את השאלה הזו אליכם ואל האנשים שאתם אוהבים.